החלטה
לפני בקשה של התובעת (להלן: "המבקשת") להגשת עדויות הזמה, לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות. עדויות ההזמה שמבוקש להביאן הן: תצהיר עדות נוסף של מנהל המבקשת, מר אריה שקולר, שאליו מצורפים 9 נספחים, וזימונו לעדות של מנכ"ל המשיבה לשעבר, מר שאול סוטניק.
א. התביעה נשוא הבקשה.
1.התביעה במסגרתה הוגשה הבקשה היא תביעתה של חב' אור הד, חברה לניהול פרויקטים, נגד מפעל הפיס אשר הוגשה, במקורה, כתביעה שכנגד בבית משפט מחוזי מרכז, והועברה לבית משפט זה בשל סמכותו העניינית. בבית המשפט המחוזי תבע מפעל הפיס את חברת אור הד ונתבעים נוספים בגין כשלים בניהול פרויקטים שונים. במסגרת התביעה שם, הגיעו הצדדים להסכם גישור לפיו, בין היתר, יקבל מפעל הפיס פיצוי בסכום כולל של 1.8 מיליון ₪, מתוכו 600,000 ₪ על ידי חברת אור הד.
2.בתביעה שבכותרת, טוענת המבקשת כי מגיעים לה מהמשיבה סכומי כסף שונים מכוח הסכם למתן שירותי ניהול ופיקוח לפרויקט תכנון וביצוע מגרשי ספורט ברחבי הארץ ותוספת להסכם. לטענתה, בכתב התביעה, נותר מפעל הפיס חייב לה כספים כדלקמן:
א.פרויקטים שבהן סופקו הן שירותי ניהול ותיאום והן שירותי פיקוח, בסך נומינלי של 64,350 ₪.
ב.פרויקטים שבהם סופקו שירותי ניהול ותיאום, בסך נומינלי של 470,738 ₪. לגבי פרויקטים אלה, טוענת המבקשת בכתב התביעה, כי בפרויקטים שבוטלו על ידי מפעל הפיס יש לשלם למבקשת את חלקה בביצוע ובאספקת שירותים בפועל לפי חישוב של 50% - 75%, בהתאם למסמך תהליך ביצוע העבודה בפועל (נספח כ"ג לכתב התביעה שכנגד). כן לטענתה, נוצר נוהג בין הצדדים ואף עם הרשויות השונות לפיו שינוי ההקצבה או שינוי המיקום של הפרויקט היה מותנה בתשלום מלוא שכר טרחת המבקשת בגין עבודתה עד אותו מועד כתנאי מקדים להמשך מימון מפעל הפיס להקצבות השונות.
ג.מניעת רווח עתידי בפרויקטים בהם סופקו שירותי ניהול ותיאום, בסך נומינלי של 142,123 ₪.
ד.מניעת רווח עתידי בפרויקטים שבהם החלה המבקשת את עבודתה והעבודות הופסקו ביוזמת מפעל הפיס, בסך נומינלי של 486,001 ₪.
3.המשיבה טוענת כי עצם הסכמתה של המבקשת להסכם הגישור בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי, מצביעה על כך שהיא התרשלה בניהול הפרויקטים. לטענתה, תביעתה כאן, שעיקרה הפסד רווחים מפרויקטים כושלים אלה, יש בה משום עזות מצח.
4.לגופו של עניין, טוענת המשיבה, כי לגבי פרויקטים שהסתיימו בחלקם, לא המציאה התובעת אישורי גמר, ובחלקם לא ניתן אישור אגף בקרת מבנים. משכך, לא ניתן להוציא אישור סופי ולא ניתן להעביר את התשלום בפועל. לגבי פרויקטים שטרם החלו, בוטלו או הוסבו, טוענת המשיבה כי התשלום למבקשת מותנה בהעברת תשלום לקבלנים, ומשלא נעשה תשלום שכזה, אין המבקשת זכאית לתשלום כלשהו. המשיבה מכחישה את טענת המבקשת לגבי הסכמה לתשלום במקרים כאמור (של פרויקטים שטרם הוחל בהם, שבוטלו או שהוסבו) או נוהג לשלם במקרים כאמור, וטוענת כי אם נעשה פיצוי שכזה, הוא נעשה על ידי הרשות המקומית ולא על ידי מפעל הפיס. זאת ועוד, טוענת המשיבה, החשבונות שהנפיקה המבקשת עצמה היו לטובת הרשות המקומית הספציפית לפרויקט, ולא לטובת מפעל הפיס.
ב. הבקשה, דיון והכרעה.
1.המבקשת הגישה בקשה להגשת שתי עדויות הזמה: תצהירו של מנהלה, מר אריה שקולר בצירוף נספחיו והזמנתו לעדות של מנכ"ל המשיבה לשעבר, מר שאול סוטניק.
2.אקדים ואציין כי לבקשה צירפה המבקשת תצהיר של מר שקולר, אלא שכפי שטוענת בצדק המשיבה, תצהירו אינו לתמיכה בבקשה, כנדרש על-פי תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), אלא הוא עצמו עדות ההזמה שמבוקש להביא.
3.אין מדובר בחסר טכני של מה בכך שכן התצהיר אמור לפרט אותן עובדות שיש בהן כדי להצדיק מתן רשות להבאת עדות ההזמה. הגם שלבית המשפט יש שיקול דעת בנסבות מסוימות להתיר הבאת ראיות גם לאחר שהסתיימה הבאת הראיות על ידי הצדדים, הרי שדבר זה נעשה במשורה, ורק מטעמים מוצדקים, ולא כדבר שבשגרה.
ראה:הפב (מרכז) 18098-10-11 דוידזון נ' כרמל (2.7.13) מפי כבוד השופט ב' ארנון.
4.לפיכך, ולו בשל כך שלא צורף תצהיר בתמיכה לבקשה (להבדיל מתצהיר שהוא הוא אחת מראיות ההזמה שמבוקש להביא), דין הבקשה להידחות.
5.גם לגופו של דבר, דין הבקשה להידחות.
6.ככלל, על בעל דין להביא את כל ראיותיו "בחבילה אחת".
7.תקנה 158(א) קובעת כי "בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות", ושאלה היא באלו נסיבות יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לעשות כן.